נתיבותה

בית ספר יסודי לבנות

אני מאמין- החזון שלנו

בית הספר נוקט בגישה הוליסטית הרואה חיבור עמוק בין התפתחות התלמידה מבחינה, רגשית, תנועתית וחברתית להתפתחות הלימודית. בית הספר משלב למידה פעילה, מותאמת אישית )דיפרנציאלית(, התנסותית וחווייתית ברוח הגישה המונטסורית, זאת כמובן בדגש על ערכים חינוכיים ותורניים בהתאם למסורת, וזאת בחיבור לתורה, למצוות ולעבודת השם מתוך שמחה ואמונה. השיטה המונטסורית מאפשר לנו בבית הספר להתייחס לכל תלמידה בהתאם לחוזקות ולאתגרים, למטרות ולמבנה האישיותי שלה וזאת על ידי התאמת תוכנית הלימודים, הסביבה החינוכית ואמצעי הלימוד.

סדר היום בבית הספר

הבוקר בבית הספר הינו “בוקר רך” אשר משלב מפגש בוקר, פעילות מווסתת לבחירה ותפילה, בנוסף לאורך היום מתקיימות שיחות אישיות עם תלמידות, וסיום היום עם סיכום יומי הנותן ביטוי לרגש. מבנה יום הלימודים מאפשר בחירה מתוך היצע מגוון של משימת לימודיות במספר תחומים. האחריות על תהליך הלמידה היא של המחנכות כאשר התלמידה מכתיבה את קצב הלמידה ומתנסה בעצמה בחוויות למידה שונות ובהרכבים חברתיים מגוונים )למידה אישית, בזוגות ובקבוצות(.

מידע מקצועי

לבית הספר תפקיד חשוב במיוחד בהקניה של הרגלי הלמידה וההרגלים החברתיים והתרבותיים אשר ילוו את האדם בלמידה לאורך כל חייו. לכן אנו מאמינים כי יש לשים דגש ולתת תשומת לב לכל קווי ההתפתחות של התלמידות: התפתחות פיזית, התפתחות דידקטית, התפתחות רגשית והתפתחות חברתית. בשנותיו הראשונות הילד בונה את אישיותו ושואף להגיע לרמה הולכת וגדלה של שליטה פיזית, רגשית ומנטאלית, בעצמו ובסביבה. מטרה זו היא המניעה את הילד העובר את שלבי ההתפתחות השונים בצורה ספונטאנית ובהתאם לנטיות הטבעיות הקיימות בו, כגון : סקרנות, יצירתיות, רצון לעצמאות, רצון לשיפור, צורך במיצוי פוטנציאל, צורך בשינוי ותנועה ועוד.

נטיות טבעיות אלו הן המאפשרות לילד לבצע למידה משמעותית המונעת ממוטיבציה פנימית ומאפשרת לילד להתגבר על מכשולים ולהגיע למיצוי פוטנציאל. תוכנית הלימודים שלנו מבוססת על לימוד עצמאי של הילד כאשר המורה משמש כמדריך ללמידה ולא כמקור הידע בהכרח. המורים מעודדים את הילדים לתרגל את המיומנויות שלמדו עד אשר הן נרכשות ומוטמעות, ללא הגבלה הנוצרת מהתקדמות של ילדים אחרים בחומר הלימוד.

רכישת שפה

רכישת שפה נעשית על פי השיטה המונטסורית, התלמידות מחלוקות לקבוצות בהתאם לרמה הלימודית של כל תלמידה. המורה מבצעת הערכות לאורך כל השנה על מנת לבחון את קצב התקדמות הלמידה וההתאמה לקבוצה. הלמידה נעשית ב”מעגל עבודה”, בזמן זה המורה מבצעת קבוצות הקניה קטנות לתלמידות , בהתאם לרמות השונות, ובמקביל בכיתה “מורה מרחפת” אשר עוזרת לתלמידות לבצע ותרגל משימות שונות אשר נמצאות במרחב הכיתתי במגשי עבודה.

לכל תלמידה דף מעקב אשר מאפשר לה לבחור את המשימות השונות, שנבחרו עבורה בהתאם לרמתה, התלמידה יכולה לבחור לתרגל משימות שונות, את המשימה היא מבצעת באופן עצמאי או עם חברה. היא גם יכולה לבחור את אזור הלמידה, ומיקומו. התלמידה יכולה לבצע את המשימה על שולחן, שולחנון או שטיחון. בפינת החדר או במאכזה, בהתאם לבחירתה. בסיום המשימה, התלמידה בודקת את עצמה, וגם המורה בודקת את המשימה. ורק כשהמשימה מבוצעת בהתאם לנדרש ניתן להחזיר את המשימה למקום ולסמן וי בדף מעקב של המשימות. וכך התלמידות לומדות לתרגל עבודה עצמאית, בקרה, ניהול זמן וניהול משימה, וכמובן לתרגל מיומנויות של קריאה וכתיבה בהתאם לקצה האישי של כל אחת מהן.

חני כהן- מנהלת בית הספר

שמי חני, ואני אמא לשישה מתוקים. למדתי במסגרות חרדיות שונות. יש לי תואר ראון בריפוי בעיסוק, תואר בחינוך, ותואר שני בניהול מערכות חינוך והתמחות בגיל הרך. אני מאמינה שכל ילדה זכאית לאמון, לסביבה בטוחה ורגועה, לסביבה מאםשרת ומצמיחה. אני מאמינה שכל תלמידה מיוחדת, כל אחת היא בריאה ויצירה של הקב”ה, לכל אחת דרך ייחודית בעולם. אני פה כדי לחקור את הדרך הייחודית של כל אחת, להאמין, לתת כוח ולהצמיח.

בית הספר שלנו הינו בית, בית חם ואוהב, כל אחת יכולה למצוא את עצמה, לגלות סקרנות בלמידה ולמצות את הפוטנציאל האישי שלה. עם הרבה סיעתא דישמיא, פתחנו את בית הספר אשר מאפשר למידה חוויתית, איכותית, מעמיקה ומחברת. למידה ערכית וחינוכית.

אני מאמינה שניתן ללמוד ולהתפתח בשמחה, בחדוות למידה. אני מאמינה כי קיימת סקרנות טבעית וכי כל אחת רוצה להתקדם ולהצליח.תפקידינו להאמין, לתמוך, לעודד ולאפשר. בית הספר שלנו הינו ייחודי, ייחודי באופן הלמידה, בתכני הלמידה, בצוות החינוכיץ, בהקניית הערכים ועוד. את החינוך המשמעותי שאבתי מהבית, אבי זכרונו לברכה, שחינוך ילדיו היה בראש מעייניו השקיע שעות בכל ילד וילד, והיה דוגמא אישית מופלאה עבורי. אני מאמינה שעם הרבה אהבה, דוגמא אישית, מקצועיות ועבודה קשה ניתן להביא את התלמידות למקום נעים, מאפשר, לחנך אותן להיות בוגרות, תורמות ושמחות.

“מה שבאמת עושה את המורה הוא אהבה לילד האנושי; שכן זוהי אהבה שהופכת את החובה החברתית של המחנך לתודעה גבוהה יותר של שליחות”.

ד”ר מריה מונטסורי, רופאה, מחנכת, מדענית ופילוסופית איטלקייה